<h1>הלכות ראו לרבינו יהודאי גאון — הלכ' יולדת ונידה</h1>
<h2>דף כב.</h2>
ואם קבוע לה זמן שרואה בו ואמרה לא ראיתי או שאמרה כזה ראיתי ואיבדתי [מהימנא]. [כתובות ע"ב ע"א] ואמר רב כהנא בר חיננא אמר שמואל מניין לנידה שסופרת לעצמה שנאמר [ויקרא ט"ו] וספרה לה לדעתה. ובמקום שהוחזקה נידה בשכינותיה כגון שהיתה לבושה אותן בגדים שהיתה לבושה בנידתה ואמרה טהורה אני אינה נאמנת ואסורה. [שם כ"ב ע"א] אמרה טמאה אני וחזרה ואמרה טהורה אני אם נותנת אמת[לא] לדבריה נאמנת. ושפחה חייבת שתאחוז ימי נידה לבעלה דתני [כריתות ז' ע"ב] בלידה בני ישראל אין לי אלא בני ישראל הגיורת והשפחה והמשוחררת מניין ת"ל אשה.
<h2>דף סא.</h2>
וכל ימי טומאתה אסור לה לאכול על שולחן בעלה דתנינן [שבת י"א ע"א] כיוצא בו לא יאכל הזב עם הזבה מפני הרגל עבירה. [כתובות ס"א ע"א] ואמר ר' יצחק בר חנינה אמר ר' הונה כל מלאכות שהאשה עושה לבעלה נידה עושה לבעלה חוץ ממזיגות כוס והצעת המטה והרחצת לו פניו ידיו ורגליו. אמר רבא הצעת המטה בפניו אסור שלא בפניו מותר. אמר שמואל כשמשקה אותו אשתו בימי נדתה משנה לו נותנת הכוס על פי חבית רבא נותנת על הכר. רב פפא על שרופרוף.
<h2>דף עב.</h2>
ואם קבוע לה זמן שרואה בו ואמרה לא ראיתי או שאמרה כזה ראיתי ואיבדתי [מהימנא]. [כתובות ע"ב ע"א] ואמר רב כהנא בר חיננא אמר שמואל מניין לנידה שסופרת לעצמה שנאמר [ויקרא ט"ו] וספרה לה לדעתה. ובמקום שהוחזקה נידה בשכינותיה כגון שהיתה לבושה אותן בגדים שהיתה לבושה בנידתה ואמרה טהורה אני אינה נאמנת ואסורה. [שם כ"ב ע"א] אמרה טמאה אני וחזרה ואמרה טהורה אני אם נותנת אמת[לא] לדבריה נאמנת. ושפחה חייבת שתאחוז ימי נידה לבעלה דתני [כריתות ז' ע"ב] בלידה בני ישראל אין לי אלא בני ישראל הגיורת והשפחה והמשוחררת מניין ת"ל אשה.
